מַתַּן תּוֹרָה
MATAN – TORA
The giving of the Torah
The holiday of Shavuot has several names:
The Festival of Harvest
The Festival of First Fruits
The Festival of the Giving of the Torah
לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ מִסְפַּר שֵׁמוֹת:
חַג הַקָּצִיר
חַג הַבִּיכּוּרִים
חַג מַתַּן תּוֹרָ ה
The first two names are related to agriculture. During this period, we harvest the wheat, and the first fruits (bikkurim) are brought to the Temple in Jerusalem.
שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הָרִאשׁוֹנִים קְשׁוּרִים לְחַקְלָאוּת. בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ קוֹצְרִים אֶת הַחִיטָּה, וְאֶת הַתְּבוּאָה הָרִאשׁוֹנָה, 'הַבִּיכּוּרִים' אֲנַחְנוּ מְבִיאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
The third name is connected to Mount Sinai, where the Children of Israel, who had left Egypt, received the Torah.
הַשֵּׁם הַשְּׁלִישִׁי קָשׁוּר לְמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁבּוֹ קִבְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם אֶת הַתּוֹרָה.
A question arises: Why is Shavuot called the Festival of the Giving of the Torah, and not the Festival of Receiving the Torah?
עוֹלָה הַשְּׁאֵלָה לָמָּה חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִקְרָא חַג מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא חַג קַבָּלַת הַתּוֹרָה?
As mentioned, at Mount Sinai, the event we celebrate on Shavuot, the Jewish people received the Torah and became the chosen people.
כָּאָמוּר, בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, אוֹתוֹ אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל קִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהָפַךְ לָעָם הַנִּבְחָר.
So why is the holiday called the Festival of the Giving of the Torah, and not the Festival of Receiving the Torah?
Because there is a difference between giving and receiving.
אָז לָמָּה הַחַג נִקְרָא 'חַג מַתַּן תּוֹרָה' וְלֹא נִקְרָא חַג קַבָּלַת הַתּוֹרָה?
כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין לָתֵת לְבֵין לְקַבֵּל.
God gave the Torah to the people of Israel at Mount Sinai, but the people of Israel were not yet fully prepared to receive it.
ה' נָתַן אֶת הַתּוֹרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מַסְפִּיק מוּכָן כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹתָהּ.
Fact—when Moses did not descend from Mount Sinai, the people of Israel lacked patience and sufficient faith, and they immediately returned to the habits they had seen in Egypt, committing the sin of the Golden Calf.
עוּבְדָּה – כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה לֹא יָרַד מֵהַר סִינַי, לֹא הָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל סַבְלָנוּת וּמַסְפִּיק אֱמוּנָה וְהוּא מִיָּד חָזַר לַהֶרְגֵּלִים שֶׁרָאָה בְּמִצְרַיִם וְחָטָא אֶת חֵטְא הָעֵגֶל.
This is a very important conclusion in my eyes: If we want to give a gift or offer something to someone, we must consider the other person— Is the recipient truly ready to receive this gift?
זֹּאת מַסְקָנָה מְאוֹד חֲשׁוּבָה בְּעֵינַי:
אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָתֵת מַתָּנָה אוֹ רוֹצִים לָתֵת מַשֶּׁהוּ לְמִישֶׁהוּ, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַחֲשׁוֹב עַל הָאַחֵר –
הַאִם הוּא מוּכָן לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת?