הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ

HIGIU’ MAYIM AD NAFESH

Water reached up to the soul

When I use the phrase "The water has reached the soul", I mean that I have had enough, that I have reached the limits of my ability, and that I can no longer tolerate the situation.

כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּבִּיטּוּי "הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר שֶׁנִּמְאַס לִי, שֶׁהִגַּעְתִּי עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכוֹלֶת שֶׁלִּי, וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִסְבּוֹל יוֹתֵר אֶת הַמַּצָּב.

For example: A person who has been working at the same place for many years. In the beginning, they are full of motivation, but over time, they start feeling unappreciated. Sometimes, they even sacrifice hours that could have been spent with their family for the sake of work.

Then comes a moment when they can no longer endure the situation, and they feel that "the water has reached the soul", leading them to resign.

לְמָשָׁל: אָדָם שֶׁעוֹבֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁנִים רַבּוֹת. בִּתְחִילַּת הַדֶּרֶךְ, הוּא מָלֵא מוֹטִיבַצְיָה, אַךְ עִם הַזְּמַן הוּא כְּבָר לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁמַעֲרִיכִים אוֹתוֹ.

לִפְעָמִים הוּא גַּם מַקְרִיב שָׁעוֹת, שֶׁבָּהֶן הוּא יָכוֹל לְבַלּוֹת עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, לְטוֹבַת הָעֲבוֹדָה.

וְאָז מַגִּיעַ רֶגַע שֶׁאֵין לוֹ כּוֹחַ לִסְבּוֹל עוֹד אֶת הַמַּצָּב, וּמַרְגִּישׁ שֶׁ"הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" וְהוּא מַחֲלִיט לְהִתְפַּטֵּר.

Unfortunately, this also happens in marriage. At the beginning of the relationship, everything is pink and butterflies, but as time passes, wear and tear take their toll, and at some point, one of the partners feels that "the water has reached the soul" and decides to get a divorce.

לְצַעֲרֵנוּ, גַּם בְּנִישּׂוּאִין לִפְעָמִים זֶה קוֹרֶה. בִּתְחִילַּת הַנִּשּׂוּאִין הַכָּל וָרוֹד וּפַרְפָּרִים... אֲבָל כְּכָל שֶׁהַזְּמַן חוֹלֵף יֵשׁ שְׁחִיקָה וּבְאֵיזֶשֶׁהוּא שָׁלָב, אַחַד הַצְּדָדִים מַרְגִּישׁ שֶׁ"הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" וּמַחֲלִיט לְהִתְגָּרֵשׁ.

Some people ignore medical advice for years, eat unbalanced diets, neglect physical activity, or struggle with high stress levels. They know that they should change something, but they always postpone the decision until "tomorrow". At some point, they feel that "the water has reached the soul", because they have gained a lot of weight and reach a point where they can't even bend down to tie their shoelaces—then, they finally decide to make a change.

Let's wish them much success!

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִתְעַלְּמִים מֵהַמְלָצוֹת רְפוּאִיּוֹת, אוֹכְלִים בְּצוּרָה לֹא מְאוּזֶּנֶת, מַזְנִיחִים פְּעִילוּת גּוּפָנִית אוֹ מִתְמוֹדְדִים עִם מֶתַח רַב. הֵם יוֹדְעִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְשַׁנּוֹת מַשֶּׁהוּ, אֲבָל תָּמִיד דּוֹחִים אֶת הַהַחְלָטָה לְ"מָחָר".

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁ"הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" כִּי הֵם עָלוּ הַרְבֵּה בְּמִשְׁקָל וְהִגִּיעוּ לְמַצָּב שֶׁהֵם אֲפִילּוּ לֹא מְסוּגָּלִים לִשְׂרוֹךְ אֶת שְׂרוֹכֵי הַנַּעֲלַיִם וְאָז הֵם מַחֲלִיטִים לַעֲשׂוֹת שִׁינּוּי.

שֶׁיִּהְיֶה בְּהַצְלָחָה!