גָּלוּת – גַּלוּיוֹת
GALUT – GALUYOT
Diaspora
After the destruction of the First Temple, the people of Israel went into the Babylonian exile.
אַחֲרֵי חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא לְגַלּוּת בָּבֶל.
And after the destruction of the Second Temple, the people of Israel entered an exile that lasted 2,000 years, and ended with the establishment of the national home of the Jewish people — the State of Israel.
וְאַחֲרֵי חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא לְגַלוּת שֶׁנִּמְשְׁכָה 2000 שָׁנָה וְהִסְתַּיְּמָה בְּבִנְיַן הַבַּיִת הַלְּאוּמִּי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
What is the meaning of exile? Some say that the meaning of exile for the Jewish people is being distant from Jerusalem, because exile is not only a geographical condition of living outside the homeland, but also a spiritual state of disconnection, longing, and a constant search for roots and identity.
מַהִי מַשְׁמָעוּת הַגָּלוּת?
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַגָּלוּת עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל הִיא לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִיְּרוּשָׁלַיִם כִּי הַגָּלוּת אֵינָהּ רַק מַצָּב גֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל חַ יִּים מִחוּץ לְאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת, אֶלָּא גַּם מַצָּב נַפְשִׁי שֶׁל נִיתּוּק, גַּעֲגוּעַ, וְחִיפּוּשׂ מַתְמִיד אַחַר שׁוֹרֶשׁ וְזֵהוּת.
After the destruction of both the First and Second Temples, the people of Israel were expelled from the Land of Israel and were forbidden to return — so the feeling of exile was clear and tangible.
אַחֲרֵי חוּרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי עַם יִשְׂרָאֵל גּוֹרַשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר הָיָה לוֹ לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ – אָז תְּחוּשַׁת הַגָּלוּת הִיא בְּרוּרָה.
Throughout all the years of exile, the Jewish people never stopped longing for Jerusalem, praying to return to it, and doing everything possible in the lands of exile to preserve their traditions and the unique identity of the Jewish people.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת הַגָּלוּת, עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הִפְסִיק לְהִתְגַּעְגֵּעַ לִירוּשָׁלַיִם, לְהִתְפַּלֵּל לַחֲזָרָה אֵלֶיהָ וְלַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁנִּיתָּן בְּאַרְצוֹת הַגָּלוּת כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל הַמָּסוֹרֶת וְעַל הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
The various Jewish communities in exile continued to study Torah, to teach and preserve the Hebrew language, in order not to lose their religious and national identity.
הַקְּהִילּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת בַּגָּלוּת הִמְשִׁיכוּ לִלְמוֹד תּוֹרָה בְּאַרְצוֹת הַגָּלוּת הַשּׁוֹנוֹת וּלְלַמֵּד וּלְשַׁמֵּר אֶת הַשָּׂפָה הָ עִבְרִית כְּדֵי לֹא לְאַבֵּד אֶת הַזֵּהוּת הַדָּתִית וְהַלְּאוּמִּית.
There were places where this was very difficult. Not in every country of exile was the Jewish people allowed to practice their religion and customs freely.
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם זֶה הָיָה מְאוֹד קָשֶׁה. לֹא בְּכָל אַרְצוֹת הַגָּלוּת אִפְשְׁרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם אֶת דָּתוֹ וְאֶת מִנְהָגָיו בְּאוֹפֶן חוֹפְשִׁי.
But today, when there is a national home for the Jewish people, and any Jew can come to Israel, no matter where in the world they are — all they need is to buy a plane ticket — does exile still have meaning?
אֲבָל הַיּוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ בַּיִת לְאוּמִּי לָעָם הַיְּהוּדִי, וְכָל יְהוּדִי יָכוֹל לָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל לֹא חָשׁוּב אֵיפֹה בָּעוֹלָם הוּא נִמְצָא, רַק צָרִיךְ לִקְנוֹת כַּרְטִיס טִיסָה – הַאִם יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לַגַּלוּת?
It’s true that the State of Israel has been established, but there are those who say that the exile which the Jewish people entered after the destruction of the Second Temple has not yet ended, and that it will only end when the Messiah comes and the Third Temple is built.
זֶה נָכוֹן שֶׁמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל הוּקְמָה, אֲבָל יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַגָּלוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצָא אֵלֶיהָ אַחֲרֵי חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי עֲדַיִן לֹא הִסְתַּיְּמָה וְהִיא תִּסְתַּיֵּם רַק כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי.