ל"ג בָּעוֹמֶר
LAG BA-OMER
33 of the Omer
Omer is a bundle of stalks tied together. These stalks were brought to the Temple when people when people went to Jerusalem during Passover.
עוֹמֶר הוּא חֲבִילָה שֶׁל שִׁיבּוֺלִים מְאוּגֶּדֶת (אָסוּפָה) בְּיַחַד. אֶת הַשִּׁיבּוֹלִים הָיוּ מַעֲלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִים לָרֶגֶל בְּפֶסַח.
The origin of the commandment of counting the Omer is found in the Torah: "You shall count for yourselves from the day after the Sabbath, from the day you bring the Omer of the wave offering, seven complete weeks they shall be" (Leviticus 23:15).
מְקוֹרָהּ שֶׁל מִצְוַת סְפִירַת הָעוֹמֶר הוּא בַּתּוֹרָה: "סְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (וַיִּקְרָא כ"ג, טו)
The counting of the Omer begins immediately after the Passover Seder night, meaning the first day after Passover is the first day of the Omer.
סְפִירַת הָעוֹמֶר מַתְחִילָה מִיָּד אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר, כְּלוֹמַר הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי פֶּס ַח הוּא א' בָּעוֹמֶר.
We continue counting the Omer in letters for seven weeks, making a total of 49 days.
אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים אֶת סְפִירַת הָעוֹמֶר בְּאוֹתִיּוֹת, בְּמֶשֶׁךְ 7 שָׁבוּעוֹת, כְּלוֹמַר בְּסַךְ הַכֹּל 49 יוֹם.
During the counting of the Omer (until Lag BaOmer), we observe mourning customs, meaning we do not get married, we do not hold celebrations, and we do not go to the beach.
בִּזְמַן סְפִירַת הָעוֹמֶר (עַד ל"ג בָּעוֹמֶר) אֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בְּמִנְהֲגֵי אֲבֵלוּת כְּלוֹמַר: לֹא מִתְחַתְּנִים, לֹא עוֹשִׂים מְסִּיבּוֹת, לֹא הוֹלְכִים לַיָּם.
However, on the 33rd day, we celebrate Lag BaOmer. The letter "ל" equals 30, and "ג" equals 3. On Lag BaOmer, we stop observing mourning customs.
אֲבָל בַּיּוֹם הָ – 33 אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת ל"ג בָּעוֹמֶר. ל = 30, ג = 3.
בְּל"ג בָּעוֹמֶר אֲנַחְנוּ מַפְסִיקִים אֶת מִנְהֲגֵי הָאַבֵלוּת.
It is said that during the counting of the Omer, a plague struck many of Rabbi Akiva’s students, leading to their deaths. On the 33rd day of the Omer, the plague stopped, which is why we cease mourning customs on this day.
מְסַפְּרִים שֶׁבְּמַהֲלַךְ סְפִירַת הָעוֹמֶר פָּגְעָה מַגֵּפָה בְּרַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וְגָרְמָה לְמוֹתָם. בְּיוֹם ל"ג בָּעוֹמֶר כְּלוֹמַר, בַּיוֹם הַ – 33 לִסְפִירַת הָעוֹמֶר פָּסְקָה הַמַּגֵּפָה וְזֹאת הַסִּיבָּה שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה אֲנַחְנוּ מַפְסִיקִים אֶת מִנְהֲגֵי הָאֲבֵלוּת.
Some say that Lag BaOmer is also the day thatf Rabbi Akiva passed away.
יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁל"ג בָּעוֹמֶר הוּא גַּם יוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא.
On Lag BaOmer, it is customary to light bonfires, visit Mount Meron, the tomb of Rabbi Shimon bar Yochai, and hold a great celebration there.
בְּל"ג בָּעוֹמֶר אֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים לְהַדְלִיק מְדוּרוֹת, לַעֲלוֹת לְהַר מֵירוֹן, לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְלַעֲרוֹךְ שָׁם הִילּוּלָה גְּדוֹלָה.