נַרְקִיס – נַרְקִיסִים
NARKIS-NARKISIM
Daffodils - Daffodils
The daffodil is a beautiful flower with a unique shape. It has white petals, and in its center, there is a bell-like structure in yellow.
הַנַּרְקִיס הוּא פֶּרַח יָפֶה בַּעַל צוּרָה מְיוּחֶדֶת. יֵשׁ לוֹ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת לְבָנִים וּבְמֶרְכָּזוֹ יֵשׁ מֵעֵין צוּרַת פַּעֲמוֹן בְּצֶבַע צָהוֹב.
There is a lovely legend about a handsome young man named Narcissus. Narcissus was in love with himself.
יֵשׁ אַגָּדָה יָפָה עַל בָּחוּר יְפֵה מַרְאֶה וּשְׁמוֹ נַרְקִיסוֹס. נַרְקִיסוֹס הָיָה מְאוֹהָב בְּעַצְמוֹ.
From his name, we know the phenomenon of narcissism, which we attribute to those who think they are the center of the world.
עַל שְׁמוֹ אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת תּוֹפַעַת הַנַּרְקִיסִיזְם שֶׁאוֹתָהּ אֲנַחְנוּ מְיַחֲסִים לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא מֶרְכַּז הָעוֹלָם.
Narcissus gazed at his reflection in the water and could not stop looking at himself. He continued to stare at himself until he died of hunger and thirst. Then the gods turned him into the daffodil flower.
נַרְקִיסוֹס הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת בַּמַּיִם וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁמֵּת מֵרָעָב וּמִצָּמָא.
אָז הָאֵלִים הָפְכוּ אוֹתוֹ לְפֶרַח הַנַּרְקִיס.
Would you like to hear the story of the daffodil, the king of the swamp? Here it is:
רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ סִיפּוּר עַל נַרְקִיס מֶלֶךְ הַבִּיצָּה? בְּבַקָּשָׁה..
In a dirty swamp lived the frog king. One day, the frog king fell ill, and no doctor could diagnose his illness.
בְּבִיצָּה מְלוּכְלֶכֶת חַי הַמֶּלֶךְ הַצְּפַרְדֵּעַ.
יוֹם אֶחָד חָלָה הַמֶּלֶךְ הַצְּפַרְדֵּעַ, וְאַף רוֹפֵא לֺא הִצְלִיחַ לְאַבְחֵן אֶת מַחֲלָתוֹ.
One of the frogs in the swamp set out on a journey to find the cure for the king's illness. During his journey, he realized that the cure for the king's illness was a flower that would come to the swamp and grow there.
אֶחָד הַצְּפַרְדֵּעִים בַּבִּיצָּה יָצָא לְמַסָּע כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הַתְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בְּמַסָּעוֹ הוּא מֵבִין שֶׁהַתְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִיא פֶּרַח שֶׁיָּבוֹא אֶל הַבִּיצָּה וְיִגְדַּל שָׁם.
He asked many flowers to come to the swamp, but they refused. Only the daffodil agreed to come to the swamp. The daffodil arrived at the swamp, the king smelled its fragrance, and he was healed.
הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּרָחִים רַבִּים לָבוֹא אֶל הַבִּיצָּה אַךְ הֵם מְסָרְבִים, רַק הַנַּרְקִיס מַסְכִּים לָבוֹא אֶל הַבִּיצָּה.
הַנַּרְקִיס הִגִּיעַ אֶל הַבִּיצָּה, הַמֶּלֶךְ הֵרִיחַ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַנַּרְקִיס וְנִרְפָּא.
Then the king removed the golden crown from his head and said: "Thank you, dear daffodil! Put the crown on your head, for from today, you are the king of the swamp."
אָז הוֹרִיד הַמֶּלֶךְ אֶת כֶּתֶר הַזָּהָב שֶׁעַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר:
תּוֹדָה לְךָ נַרְקִיס חָבִיב! שִׂים אֶת הַכֶּתֶר עַל רֹאשְׁךָ, כִּי מֵהַיּוֹם אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַבִּיצָּה"